פסק-דין בתיק ת"ק 16457-07-12

1.         התובע מלין כנגד הנתבעת על כך, שהיא מסרבת לשלם את יום העבודה המלא, כפי שסוכם יומיים טרם ביצוע העבודה. התובע מוסיף וטוען, שגם במהלך העבודה סוכם בטלפון, שאין זה משנה אם זה שעה או שעתיים - זה ייחשב כיום עבודה מלא.

            מאחר והתובע קיבל רק חלק מהסכום ומאחר והנתבעת מסרבת לשלם את היתרה, הגיש הוא תביעה זו לחייב את הנתבעת להוסיף לו גם את החלק האחר בסך של 3,000 ש"ח.

2.         הנתבעת לא רק שסבורה, שדין תביעת התובע להידחות, אלא שהיא סבורה שעל התובע לשלם לה סך של 800 ש"ח על נזקים שהתובע גרם לה במהלך עבודתו ובשל כך, אף הגישה תביעה שכנגד.

            מאחר ומצויה בפני תביעתו של התובע ותביעתה שכנגד של הנתבעת ועל מנת להקל עם הקורא הנכבד ייקרא מר מאיר מנדלוביץ, שהינו התובע וגם הנתבע שכנגד ("התובע") ואילו הגב' דבורה שוימר, שהיא הנתבעת וגם התובעת שכנגד תיקרא להלן:"הנתבעת").

3.         א.         א)        הנתבעת מכחישה סיכום כלשהו בינה ובין התובע וטוענת, שהיא שילמה לתובע את מלוא הסכום ואף מעבר לכך. התובע ביצע כבר עבודות קודמות אצל הנתבעת וכבר אז נקבעה צורת התשלום בגין עבודותיו ומה שסוכם עוד קודם לכן הוא,שיומית זה 8 שעות עבודה ולכן, הניחה הנתבעת, שעל פי כל הגיון, תהא התמורה עבור העבודה האחרונה זהה לקודמת.

                        ב)         ביום העבודה, הספציפי, עבד התובע 4.5 שעות ולא יום שלם.

            ב.         א)        בתביעה שכנגד טוענת הנתבעת, שבעבודתו האחרונה פגע התובע וגרם לנזקים בקו צינור הביוב, קו צינור המים, קו מי השקיה בחצר ובקו צינור המוביל חשמל. חלק מנזקים אלה תיקנה הנתבעת ונאלצה לקנות חלקים במקום אלו שנפגעו ושילמה סך 580 ש"ח עבור תיקון הנזק.

            עוד מציינת הנתבעת, שהיא שילמה לתובע סך של 900 ש"ח לפני מע"מ יותר מאשר חצי יום עבודה ולאור כל זאת, מבקשת הנתבעת לדחות את תביעת התובע ולקבל את תביעתה ולחייב התובע לשלם לה עבור נזקיה סך של 800 ש"ח.

                        ב)         התובע מכחיש טענות אלו של הנתבעת וטוען, שבעד העבודה סוכם עם בנה של הנתבעת, שעבור חצי יום עבודה, שהוא 4 שעות, ישולם לו 750 ש"ח ומעל ל-4 שעות ישולם סכום השווה ליום עבודה מלא בסכום של 1,500 ש"ח.

             כמו כן, נטען, שהפגיעות הנטענות על ידי הנתבעת לא התרחשו ביום העבודה, נשוא תיק זה, אלא במסגרת עבודה קודמת ובמועד אחר ומנסה להסביר בכתב ההגנה, שגם אם אירעו הפגיעות הנ"ל האחריות לכך רובצת על הנתבעת, משום שעל הנתבעת להפנות תשומת לבו של העובד במקום על מיקום הצנרת וכל הכרוך בכך. (ראה סעיף 12 (ה) לכתב ההגנה לכתב התביעה שכנגד).

4.         לאחר שבחנתי את כל חומר הראיות ואת עדויות הצדדים, הגעתי למסקנה, שדין התביעה העיקרית של התובע להידחות וכך גם דינה של התביעה הנגדית.

5.         ואלו הם הנימוקים לדחיית תביעת התובע - מר מאיר מנדלוביץ:

            א.         א)        התובע הגיש תביעה לחייב את הנתבעת לשלם לו סך של 3,000 ש"ח מבלי לפרט כלל מדוע מגיע לו סכום כזה. אם אליבא דדבריו סוכם עמו שעבור יום עבודה ישולם לו סך 1,500 ש"ח ובפועל שולם לו סך של 900 ש"ח כיצד הגיע התובע לסכום תביעה של 3,000 ש"ח?

            גם במכתב מיום 28.5.12 ששלח התובע אל הנתבעת ועליו סומך התובע את תביעתו - גם במכתב זה כותב התובע, שהנתבעת שילמה לו:
"900 ש"ח +מע"מ ונותרת חייבת לי סך 600 ש"ח+מע"מ" ואם כך כותב התובע ביום 28.5.12 והתביעה הוגשה ביום 9.7.12 כיצד טפח סכום של 600 ש"ח לסכום של 3,000 ש"ח? הסברו של התובע על סיבת הגשת תביעה בסך של 3,000 ש"ח, לא הוכח כלל, משום שלמעט מכתב אחד ששלח ביום 28.5.12 לא הוכיח התובע הפסד ימי עבודה המצדיקים התשלום הנתבע בתביעה זו (ראה  הסברו של התובע בעמ' 2 לפ',ש' 11- 13).

                        ב)         עצם הגשת התביעה בסכום בלתי מוסבר, בלתי מוכח ובלתי מתאים לדרישה שהתובע דרש רק חודשיים לפני הגשת התביעה - מצביעה על מגמתיות כל התביעה לקבל מהנתבעת סכום כסף, שאין כל הצדקה ואין כל הוכחה שלתובע מגיע סכום כזה.

            ב.         א)        בין הצדדים לא נערך הסכם עבודה כלשהו ואני מאמין לנתבעת, שהיות ועוד קודם לכן (לפי דברי התובע- חצי שנה לפני ביצוע העבודה הנוכחית- ראה בעמ' 1 לפ',ש' 19) היו בין התובע ובין הנתבעת קשרי עבודה באותו עניין, יכלה הנתבעת בהחלט להבין, שאם לא מסוכם אחרת, אזי עליה לשלם באותם תנאים עליהם הוסכם בעבודה הקודמת.

             דווקא מעדותו של התובע עולה, שאת תנאי העבודה, נשוא תביעה זו היה חייב להעלות בכתב, משום שלטענתו כבר בעבודה הקודמת לפני חצי שנה, היו לו אותן בעיות עם הנתבעת וכדבריו: "הייתי צריך לקבל את התשלום המלא היו לי בעיות איתם ובסוף קיבלתי את  התשלום". (עמ' 1 סיפא ועמ' 2 רישא).

                         ב)        התובע מציין בכתב ההגנה לתביעה שכנגד וכן בעדותו בבית המשפט (עמ' 1 לפ',ש' 19), שהסיכום לגבי גובה הסכום עבור העבודה האחרונה, לא סוכם עם הנתבעת אלא עם בנה. (ראה בעמ' 1 לפ',ש' 9 ועמ' 2 לפ',ש' 6- 8 וש' 16 ואילך). בנוסף לכך מעיד התובע, שהיו שני פועלים שהיו שם, אשר שמעו אותו אומר, שחצי יום עבודה של 4 שעות ומעל 4 שעות ולא משנה שעה או שעתיים יש לשלם עבור יום שלם. (עמ' 1 לפ',ש' 21- 22). טענות אלה, בדבר ההזמנה והסיכום עם בנה של הנתבעת ודבר שמיעת הפועלים לא הוכחו, יען כי התובע לא דאג להזמין אף עד מהעדים הנ"ל כעד מטעמו על מנת להעיד על מה באמת סוכם בכל הקשור לעלות העבודה, במיוחד כאשר הנתבעת מכחישה את הטענה, שהתובע סיכם עם בנה גם על עלות העבודה. (עמ' 3 לפ',ש' 6- 7).